שטינברג נ' סונול ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבה, ובקשה לאישורה כייצוגית מן הטעם שהמשיבות, כך נטען, גובות מצרכנים המתדלקים את רכבם במשאבות דלק המיועדות לשירות עצמי, ומשלמים במזומן, את תעריף השירות המלא, דבר המהווה, לפי הנטען, הפרה של הוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו-1996, וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים בתחנות תדלוק), התשס"ב-2002.

המשיבה טוענת לעומת זאת בתגובתה שכאשר צרכן בוחר לתדלק את מכוניתו ברציף של "שירות עצמי", על הצרכן לבצע את כל פעולת התדלוק ללא כל מעורבות של עובד תחנת התדלוק, ובתנאי שהצרכן משלם בכרטיס אשראי, וכך גם מופיע בשילוט המכוון אשר מקדם את פני הנהג.

לטענת המשיבות לא קיים בישראל תדלוק בשירות עצמי במזומן, יחד עם זאת, ולמרות האמור לעיל, הרי ברוב רובן של תחנות התדלוק של המשיבות קיימת חנות נוחות. חנויות אלה מופעלות על ידי עובד הנמצא בחנות עצמה, הנמצאת במתחם התחנה, במרחק מסויים מן המשאבות, ובאותן תחנות דלק שבהן קיימת חנות נוחות מאפשרות המשיבות ללקוחות, מבלי שהן מחוייבות לעשות זאת לפי הדין, ואך לפנים משורת הדין לשלם במזומן עבור רכישת דלק במחיר של "שירות עצמי", ומדובר בהטבה מסחרית מסויימת הניתנת על ידי המשיבות.

בהמשך לישיבת קדם משפט שהתקיימה בפניי, הגיעו שני הצדדים להסכמה, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשה המוסכמת להסתלקות מן הבקשה ומן התובענה, כשהמשיבות תדאגנה בתוך 3 חודשים מהיום, לשינוי אופן החיוב בכל תחנות הדלק המנוהלות ו/או מתופעלות על ידן ו/או באמצעותן, באופן שצרכנים המתדלקים את רכבם במשאבות המיועדות לשירות עצמי, ומשלמים במזומן, לא ישאו בתוספת שירות מלא המוגדרת בסעיף 2 (ב) (1) לצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים בתחנות תדלוק), התשס"ב-2002.

עוד הוסכם בין הצדדים כי המשיבות תשלמנה למבקשת גמול בסכום של 20,000 ₪ ולבאי כח המבקשת שכר טרחה בסכום של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

צויין עוד כי מעבר לסכומים שפורטו לעיל לא קיבלו ולא יקבלו, המבקשת ובאי כוחה, כל טובת הנאה בקשר עם התובענה, הבקשה, או בקשת ההסתלקות הנדונה, ולבקשה המוסכמת מצורפים תצהיר המבקשת ותצהיר בא כוחה.

עוד מבקשים הצדדים כי בית המשפט יפטור את המבקשים מדבר פרסום הודעת ההסתלקות, בין היתר נוכח העובדה שהמתווה המוסכם הוא על יסוד הצעת בית המשפט, ואין דבר ההסתלקות מהווה מעשה בית דין לקבוצה ואין בו כדי לפגוע בחברי הקבוצה.

לאחר שעיינתי בבקשה המוסכמת, אני מאשר את הסתלקותה של המבקשת מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית, וזאת בהתאם לסעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות.

אני מורה למשיבות להגיש לבית המשפט (עם העתק ישירות לב"כ המבקשת), לא יאוחר מתאריך 2.6.2013 הודעה בכתב, בליווי תצהיר של נציג מוסמך מטעמן בדבר השלמת ביצוע האמור בסעיף 1.1 של בקשת ההסתלקות המוסכמת.

בנסיבות הענין, אני גם מאשר את שיעור הגמול ושכר הטרחה שעליהם הסכימו באי כח הצדדים.

לא ראיתי לנכון להורות על פרסום דבר ההסתלקות מן הבקשה, כן ההסדר ממילא איננו מהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה, ואין בו אלא כדי להיטיב עם חברי הקבוצה.

על יסוד כל האמור לעיל, ונוכח אישור בקשת ההסתלקות, אני מורה על דחיית התובענה ודחיית הבקשה לאישורה כייצוגית.

המשיבות תדאגנה להמציא את ההודעה בכתב בליווי תצהיר נציג מוסמך מטעמן, כמצויין כבר לעיל (עם העתק לב"כ המבקשת), לא יאוחר מתאריך 2.6.13 .

המשיבות ביחד ולחוד תשלמנה למבקשת גמול בסך של 20,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד לב"כ המבקשת בסכום של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (בכפוף להמצאת אישור ניהול ספרים וחשבונית מס כדין למשיבות).

התשלום יתבצע במשרד ב"כ המבקשת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לבאי כוחם של שני הצדדים.

כמו כן תמציא המזכירות את העתק פסק הדין למנהל בתי המשפט לעדכון פנקס התובענות הייצוגיות.